תוֹכֶן
בניגוד למה שנהוג לחשוב, כרוב סיני וכרוב סיני הם לא אותו דבר, אלא שני גידולים שונים הנבדלים זה מזה באופן משמעותי במראה. למרות שהם שייכים לאותה משפחה והם "קרובי משפחה", לכן ההבדל בהרכב הכימי הוא מינימלי. בכל הנוגע לשימושים קולינריים, שני הגידולים יכולים להיקרא "ניתנים להחלפה".
הגדרה ותיאור
כרוב פקין נקרא לעתים קרובות כרוב סלט; במולדתו הוא מכונה "פטסאי". הסינית נקראת חרדל או סלרי, שמו המקורי הוא "פאק צ'וי" או "בוק צ'וי". שני הגידולים "מייצגים" את משפחת ברסיקה, אבל ההבדל ב"מראה" שלהם ברור.
כרוב סיני
צמח עשבוני בעל מחזור התפתחות של שנתיים, השייך למשפחת המצליבים. בקנה מידה תעשייתי ובחלקות אישיות מגדלים אותו לעונה אחת.
גננים יפנים וסינים מטפחים אותו כבר אלפי שנים. אבל ברוסיה (כמו גם בשאר העולם) זה לא "מקודם" מספיק; בפופולריות זה נחות משמעותית מזו של בייג'ינג.
ההבדל המשמעותי ביותר בין כרוב סיני לרוב "קרובי משפחתו" הוא שהוא אינו יוצר ראש.הצמח הוא שושנת עלים "רופפת" יחסית בגובה ובקוטר הנעים בין 20-50 ס"מ.
להבי העלים עגולים או סגלגלים, עם משטח "בועתי" מעט בולט וקצוות חלקים. הוורידים מוגדרים בבירור, קמורים מעט, לבנים או ירוקים חיוורים, לעתים רחוקות יותר אפור-כחלחל. הפטוטרות הן בגוון זהה, עסיסיות ובשרניות מאוד, צמודות זו לזו.
אין כמעט הבדלים בטעם בין זנים מסוימים או כלאיים. העלים הנאכלים הם בעיקר העלים, שכמעט ואינם ניתנים להבחנה מהתרד. גם את הפטוטרות אוכלים, מרקם גס יותר ומותיר טעם לוואי קל של אי-מריר.
רוזטה בוגרת מניבה 150-250 גרם של ירק
כרוב בייג'ין
זהו גם צמח עשבוני עם מחזור התפתחות של שנתיים. מעובד כשנתי, גננים וחקלאים "מתעניינים" בראשי הכרוב, ולא בזרעים שמבשילים עד סוף העונה השנייה.
כרוב סיני הוא רוזטה ללא גבעול. גובהו וקוטרו 15-35 ס"מ. עלים דקים ועדינים "מתכרבלים" לראש רופף בעל צורה גלילית מוארכת.
לרוב הזנים והכלאיים יש עלים ירוקים בהירים, לעתים רחוקות יותר הם סגולים, צהבהבים או לבנים. הווריד המרכזי רחב מאוד ושטוח. הגבעול כמעט נעדר, את מקומו תופסת ליבה צהבהבה מה"עוברים" של להבי העלים.
הטעם הוא כרוב טיפוסי, ניטרלי-טרי. העלים דקים, אך עסיסיים מאוד. כל ראש הכרוב נאכל. משקלו הממוצע הוא 0.7-1 ק"ג.
כל פני השטח של לוחות הגיליון "נפוחים" עם "בועות" גדולות, הקצוות גליים או גליים
מה ההבדל בין כרוב סיני לכרוב סיני
אפשר לבלבל בין כרוב סיני לכרוב סיני רק בשלב של גידול שתילים. ההבדל ב"מראה" של הרוזטות שנוצרו ברור אפילו למי שאינו מומחה בתחום הבוטניקה.
ראש כרוב ועלים
ההבדל העיקרי בין כרוב סיני לכרוב סיני הוא שהאחרון אינו יוצר ראש. העלים מרגישים צפופים יותר ואלסטיים יותר למגע. לפקין אין פטוטרות של להבי עלים.
כרוב סיני מגוון יותר בצבע העלים, אם כי זה חל על כמה זנים והכלאות
גודל
ההבדל בגודל בין הגידולים הוא לטובת הכרוב הסיני. הרוזטה שלו גבוהה יותר ו"מתפשטת".
כרוב סיני יתפוס יותר מקום במיטת הגינה
הרכב כימי ויתרונות
שני סוגי הכרוב הללו דלים בקלוריות. ההבדל ביניהם הוא מינימלי - 16 ו-13 קק"ל ל-100 גרם, בהתאמה. גם תכולת החלבונים, השומנים והפחמימות כמעט זהה.
שני הגידולים עשירים ביותר בהרכב כימי, שאחראי ליתרונות הבריאותיים שלהם. גם כרוב סיני וגם כרוב סיני מכילים:
- ויטמינים A, C, E, K, PP, D, כולם קבוצה B;
- מאקרו ומיקרו-אלמנטים (נתרן, אשלגן, זרחן, מגנזיום, סידן, אבץ, ברזל, נחושת, סלניום, מנגן);
- פקטין וסיבים;
- סוכרים טבעיים;
- חומרים פעילים ביולוגית בעלי תכונות נוגדות חמצון.
בייג'ין וכרוב סיני מומלץ לכלול בתזונה למי שנמצא בדיאטה
יישום
גם כרוב סיני וגם כרוב סיני מבוקשים בבישול. באופן עקרוני, הם ניתנים להחלפה בכל מתכון. מה אתה יכול לבשל:
- סלטים (השילוב הפופולרי ביותר הוא עם ירקות ופירות טריים, עשבי תיבול, עוף דיאטטי);
- מרקים;
- מנות עיקריות
- תוספות ירקות ותבשילים;
- שייקים "ירוקים";
- פשטידות או כופתאות.
גם בשיטות הבישול אין הבדל. גם כרוב סיני וגם כרוב סיני ניתן לטגן, לבשל, לאפות, לאדות או לבשל. הם מתאימים גם להכנות ביתיות - שני הזנים מומלחים, כבושים, ומותססים.
אין כמעט הבדל בטעם כאשר מלוחים וכבושים עם הכרוב הלבן הרגיל
סיכום
לבייג'ין ולכרוב סיני יש שמות דומים, אך הם אינם מילים נרדפות המציינות את אותו יבול. ההבדל ביניהם ברור - רק תסתכל על החלק העליון של הצמחים. כמובן שיש גם קווי דמיון - זה מתבטא בהרכב הכימי ובמטרה ה"קולינרית", כמו גם בעמידות לקור, הבשלה מהירה וקלות יחסית של הטיפוח.
