ההבדל בין זוקיני לקישוא, מה ההבדל

קישואים וקישואים הפכו מזמן לתושבי קבע של גינות ביתיות וגינות ירק. הסיבה פשוטה - גידולים אלה משלבים תכונות שימושיות כגון פרודוקטיביות, קלות טיפול ובגרות מוקדמת יחסית. לא פעם בהקשר זה נשאלת השאלה, מה ההבדל בין קישואים לקישואים? מנקודת מבט מדעית למהדרין, ניסוח זה של השאלה אינו נכון, שכן, למעשה, קישוא הוא גם קישוא, או ליתר דיוק, אחד מהזנים שלו. ומתוך מהלך ההיגיון אנו יודעים שחלק אינו יכול להיות שונה מהשלם. אף על פי כן, הקישוא הוא ירק כה ייחודי, בעל מאפיינים ותכונות משלו בלבד, עד שניתן לראות בו, במידה מסוימת של מוסכמות, כמעין תרבות אוטונומית, עצמאית ומופרדת מהסוג הכללי של הקישואים.

קישואים ו קישוא - תיאור ומאפיינים

לפני תשובה ישירה לשאלה שהועלתה לגבי ההבדלים, יש צורך להבין מה המשותף לצמחים המדוברים.

הקישואים, הקישואים והדלעת הנלווים שייכים לזני שיחים של דלעת. הם מגיעים ממקסיקו, שם גילו חוקרים את זרעי הדלעת הראשונים, שגילם נקבע ל-5,000 שנה.

לכל שלוש התרבויות הרכב כימי דומה, עשירות בויטמינים (C, מספר סוגים של B, PP) ומינרלים שונים (זרחן, סידן, אשלגן), מורכבות מ-93% מים ו-4.9% סוכרים, בעיקר גלוקוז. הרכב זה מאפשר לנו להתייחס לקישואים ולקישואים כאמצעי טוב למניעת מחלות רבות ושונות. בנוסף, הצמח מהווה אמצעי טבעי להרחקת חומרים מזיקים מגוף האדם התורמים לפרקים של המפרקים. כל זה מלווה בירקות דלי קלוריות.

הבדלים בין התרבויות המדוברות

למרות כל הקשר והדמיון החיצוני היחסי ביניהם, לקישואים ולקישואים יש גם הבדלים רבים הן לגבי שיטות אגרוטכניות לגידולם והן לגבי תכונות ומאפייני הטעם החיצוניים והפנימיים.

מהירות הבשלה ותקופת פרי

קישוא, בניגוד לקישוא רגיל, הוא פרי הבשלה מוקדמת. את הקציר הראשון אפשר להתחיל לקצור ביוני, כלומר כמעט חודש מוקדם יותר מקישואים. בהקשר זה, יש לאסוף את הפירות לעתים קרובות יותר, לפחות פעמיים בשבוע.

לקישוא, בתורו, יש תקופת פרי הרבה יותר ארוכה. עם טיפול מתאים נגד שבלולים וריקבון (לשם כך יש צורך לבודד את הפירות מהאדמה על ידי הנחת זכוכית, דיקט או שכבת מאלץ), הוא נושא פרי עד ספטמבר. זנים מאוחרים נקטפים רק לפני הכפור הראשון בספטמבר.

צבע פרי

ברוב המקרים, לקישוא יש צבע עור לבן או צהוב בהיר. לעומת זאת, הקישואים הם בדרך כלל בצבע ירוק כהה, וזנים מסוימים יכולים להפוך כמעט לכל גוון ירוק, עם פסים או מאפייני צבע אחרים.ההבדל בצבע הפרי מאפשר תמיד להבחין בקלות בין קישוא לקישוא במהלך הפירות.

שיטת השימוש

את שני הירקות המדוברים ניתן לצרוך מבושלים, מטוגנים, מבושלים או אפויים - כלומר לאחר טיפול חום רציני. יחד עם זאת, לפירות הצמחים עצמם אין טעם בולט, אך הם סופגים ומשלימים בצורה מושלמת מוצרים אחרים שמכינים איתם.

לקישוא יש טעם טוב גם בצורתו הגולמית. למטרה זו מתאימים פירות בינוניים בגודל של עד 15 ס"מ, בעלי בשר עדין, אלסטי ופריך.

גודל פרי

הבדל עיקרי נוסף הוא גודל העובר. ניתן לקצור את הקישוא כשהוא מגיע לגודל של 10-15 ס"מ, וגודלו המרבי של הירק הוא 20-25 ס"מ. הקישוא הוא הרבה, אפשר לומר, גדול פי כמה, ולפעמים מגיע לאורך של 1 מ' עם א. קוטר של 20 ס"מ ומשקל של 30 ק"ג - אלו המידות מגיעות, למשל, לזן הקישואים "חורף".

זמינות של זרעים

לקישוא יש איכות מקורית - הזרעים שלו נשארים בחיתוליו במשך זמן רב למדי. בזמן קצירת הפירות הם בדרך כלל עדיין לא נוצרו, ומכאן הקביעה הרווחת שלקישואים אין זרעים.

אפשרות אחסון

לקישוא יש קליפה דקה ועדינה שלפעמים לא מוסרים גם בבישול. אבל לנכס הזה יש גם השלכות שליליות - הירק כמעט ואינו מאוחסן, ויש להשתמש בו תוך זמן קצר לאחר האיסוף. לקישוא, לעומת זאת, יש עור עבה שאפשר לכנותו קליפה, כך שניתן לאחסן אותו די הרבה זמן בתנאים הנכונים. תליית רשתות או אפילו מדפים בחדר מאוורר מתאימות לכך.

פִּריוֹן

קישואים, למרות גודלו הקטן של הפרי הבודד, הוא יבול פרודוקטיבי יותר מקישואים. ההבדל הוא פי 2-4. זהו הבדל רציני מאוד, במיוחד בהתחשב בכך שקישוא הוא צמח פרודוקטיבי למדי.

סיכום

למרות העובדה שקישוא וקישואי הם קרובי משפחה, התרבויות שונות בתכלית זו מזו. זה הופך את גידולם למעניין ומרגש עוד יותר. וזנים רבים והכלאות של ירקות אלה, שגדלו בשנים האחרונות, יאפשרו להשיג גם יבולים מצוינים וגם לגוון, מה שהופך את שולחן הגננים לשימושי יותר.

הערות
  1. בבקשה תגיד לי. אילו זנים ושמות של קישואים הם השמורים ביותר בחורף בדירה בעיר על הרצפה. רוב הקישואים, שמתקלקלים (אם כי בהיר) כבר בחודש השני, לא שורדים עד האביב. במקרר הם בדרך כלל קמלים, מתכסים בפצעים שאתה צריך לזרוק. רק 10 חלקים מתאימים בשורה אחת במקרר, לא מציל את המצב.

    25/12/2018 בשעה 07:12
    נינה
    1. צהריים טובים, נינה!
      קשה מאוד לומר באופן חד משמעי אילו זנים ניתן לאחסן בדירה. מיקרו אקלים משחק תפקיד גדול במהלך האחסון. אם לא מתקיימים תנאי האחסון המומלצים, הקישוא מתחיל להתדרדר לאחר 3-4 שבועות. אנו ממליצים לך לשים לב לזנים המתאימים לאחסון לטווח ארוך. בעת רכישת זרעים, שימו לב לאריזה. זני קישואים המתאימים לחיי מדף ארוכים מסומנים בביטוי "איכות שמירה מעולה".הזנים Aral f1, Negritenok ו-Anchor הוכיחו את עצמם היטב במקרה זה. שימו לב גם לזנים אבטיח, פסטיבל וצורת אגס. מידע נוסף על זני הקישואים המתאימים לכללי אחסון ואחסון לטווח ארוך ניתן למצוא במאמר:
      https://mygarden-iw.desigusxpro.com/sad-i-ogorod/ovoshhi/sorta-kabachkov-dlya-dlitelnogo-hraneniya.html
      ועוד. אני רוצה להסב את תשומת לבך לכמה כללים להכנת קישואים לאחסון:
      • יש לאסוף קישואים מעט בוסר;
      • בעת איסוף, לטפל בירקות בזהירות, לנסות לא לפגוע בעור;
      • המקום בו יאוחסנו הירקות חייב להיות יבש, ללא סימני עובש;
      • אורך הזנב, אותו יש להשאיר, חייב להיות לפחות 5 ס"מ;
      • יש להניח את הקישואים בשורה אחת.
      במהלך האחסון, יש לבדוק את הירקות באופן קבוע (לפחות פעם בשבוע) על מנת להסיר מיידית את הירקות שהחלו להתקלקל.
      אנו מאחלים לכם יבול גבוה!

      27/12/2018 בשעה 02:12
      אלנה ולרייבנה
השאירו משוב

גן

פרחים